היסטוריה מקוצרת והשלכות העלייה לתורה

ברוב תרבויות המערב בני נוער מוכרים כבוגרים מיום הולדתם ה- 18. לפי המסורת היהודית, שינוי מעמד זה קורה לבנות כשהן מגיעות ליום הולדתן ה- 12 + יום אחד, ולבנים כשהם מגיעים ליום הולדתם ה- 13 + יום אחד. שינוי המעמד החברתי קורה גם בתרבויות המערב וגם ביהדות באופן אוטומטי, אפילו כשלא מציינים זאת בשום תפילה או טקס כלשהו.

ביהדות, משמעות המעמד החדש הזה היא, שבני המצווה מחויבים לשמור מצוות כפי שכל מבוגר יהודי מחויב. יחד עם התחייבות זו, ישנן זכויות כמו הרשות להיות שליח ציבור ואף לקרוא מהתורה בפומבי בפני הקהילה.

בימי הביניים, כשביהדות התפתחה המסורת לציין הגעתם של בני נוער למעמד הדש זה, ביקשו מהנער רק לברך את הברכות לפני ואחרי קריאת התורה. במהלך השנים, נער בר המצווה התבקש לקבל יותר ויותר אחריות בהנחיית התפילות לפי יכולתו. למזלנו, אנו חיים בתקופה שאצל רוב היהודים קיים שוויון בכל הקשור לפולחן תפילתי, לכן היום, בנות מצווה זוכות לאותן זכויות מהן בני מצווה נהנים, לרבות להיות שליחת ציבור ולקרוא מהתורה בפומבי בפני הקהילה. כמובן, יש עדיין הבדלים בשמירת מסורת מקהילה לקהילה.